צור בן דוד נ' בלו איי טכנולוגיות מים בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת התובע להבהרת פסק הדין שניתן על ידי מותב בראשותי ביום 20.10.2012.

2.בסיום פסק הדין נקבע:

"הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום את הסכומים הבאים:

"פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב: סך של 402,022 ₪ שהם צמודים למדד בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 7% מיום 23.9.08 יום חתימת הסכם ספטמבר ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות בגין תביעה זו בסך 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. "

3.לטענת התובע, יש להחיל בענייננו את סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961 לפיו על שיעור הריבית שנפסק על ידי בית הדין להצטרף לקרן אחת לשנה. לטענת התובע, זאת בין היתר משכך סוכם בין הצדדים בהסכם הפחתת השכר שנחתם ביניהם ביום 29.5.2006.

4.בתגובתה טענה הנתבעת, כי המונח "ריבית שנתית" אין משמעותו "ריבית דריבית" וממילא הריבית שנקבעה בפסק הדין, בשיעור של 7%, הינה ריבית גבוהה בהרבה מן המקובל. כן טענה הנתבעת, כי הפיצוי שנקבע על ידי בית הדין הינו בגין הפרת חובת תום הלב ואינו בגין הפרת הסכם הפחתת השכר, שכן כוונת הצדדים או פרשנותו של הסכם הפחתת השכר לא הוכרעה בפסק הדין.

5.נוכח בקשת הצדדים יצויין כי בסעיף 83 לפסק הדין קבענו כדלהלן:

"משכך על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב בשווי הפרשי השכר בגין הפחתת השכר בהתאם להסכם הפחתת השכר... ובסה"כ סכום של 402,022 ₪, שהם צמודים למדד בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 7% מיום 23.9.08, יום חתימת הסכם ספמטבר ועד ליום התשלום בפועל."

7.מכאן ששיעור הפיצוי שנקבע בפסק הדין בגין הפרת חובת תום הלב נקבע בהתאם להסכם הפחתת השכר שנחתם בין הצדדים ביום 29.5.2006.

סעיף 2 להסכם הפחתת השכר קובע:

"The undersigned acknowledges and agrees that for each month that he waives a portion of the Unpaid Salary, he will be entitled to compensation in an amount equal to 7% per annum for each such portion of the Unpaid Salary, compounded annually that will be linked to the consumers' price index (together with the unpaid Salary, the "Total Unpaid Salary")"

סעיף 2 להסכם הפחתת השכר נוקט במילים "compounded annually" – שמשמעותן מצטבר מדי שנה ומכאן שהמדובר בריבית דריבית (מצטברת) שנתית. בכך מזכיר סעיף 2 המצוטט לעיל את המילים בהן נוקט סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961, שכותרתו "ריבית דריבית": "ריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה".

8.אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע את הסך של 402,022 ₪ כשהוא צמוד למדד ובתוספת ריבית שנתית מצטברת (ריבית דריבית) אחת לשנה בשיעור של 7% מיום 23.9.08, יום חתימת הסכם ספטמבר, ועד ליום מתן פסק הדין.

ההפרש שטרם שולם לתובע, ישולם לתובע בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לביצוע התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, (29 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.